פרשת מטות
מה קורה כשממש לפני מימוש או הגשמה אנחנו נתקלים במעצורים
הארת השבוע
מאת אדם טרייסטמן, מנהל קהילת אור הלב ישראל
עם ישראל עומד בפתח, כמעט נכנס, כמעט נוגע בארץ המובטחת. הוא עבר מסע ארוך, מטלטל. הוא נדרש לבחינה יומיומית של אמונה, אמות מוסר, הכרת הטוב וחיבור פנימי נוקב. לפני שהוא מגיע למדרגה החדשה, העלייה לארץ, קמים עליו קשיים ומעצורים, פנימיים וחיצוניים
מבחוץ, הוא מותקף פיזית, מנסים להפעיל עליו כוחות מאגיים וקללות וכמוצא אחרון - בנות מדיין נשלחות אל מחנה ישראל, במטרה לפתות את הגברים וכך לקטוע את החיבור שלהם עם הקב״ה
פעמים רבות כשאנחנו כמעט ומגיעים למדרגה רוחנית חדשה, מתעוררים מעצורים רבים שיכולים להסיט אותנו מהדרך. אחד מהם, ואולי העיקרי שבהם, הוא התאווה - הרצון למשהו שלא שייך אלינו באמת. מים גנובים ימתקו
בפרשה שלנו העם מבין שלא רק שעליו לדחות מעליו את הנשים הזרות והעבודה הזרה שבאה עימן, עליו גם לנקוט בפעולה אקטיבית כמו מלחמה, כדי להישאר בטווח האפשרויות הבריא והנכון לו
כחלק מתרגול המדיטציה שלנו, כאשר אנחנו נתקלים במעצורים או מחסומים פנימיים, יש לנו הזדמנות לעבודה 'אקטיבית' יותר, כמו התבוננות וחקירה. כאשר אנחנו יורדים לשורש ההסחה או התאווה, אנחנו לא רק מתגברים על המחסומים, אלא גם חושפים את האור שעומד מאחוריהם וזוכים ב'שלל', כפי שקרה בפרשה
