תרומה
הארת השבוע
מאת אריאל הנדלמן, צוות אור הלב
פרשת השבוע, 'תרומה' מתייחסת לתרומות השונות והמגוונות שניתנו לצורך בניית המשכן
לאחר ההתרחבות מעוררת היראה של המפגש המיסטי למרגלות הר סיני, אנו ניצבים בפני הלם החומר – מלאי של מתכות, צמר, עצים, עורות, שמנים, תבלינים ואבנים, כהשכל מגיע לשיאו בדרישה האלוקית, 'וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם' (שמות כ"ה, ח)
זוהי הברית שבשתיקה של העם היהודי – אנו יוצרים מרחב ייעודי, ואז שוכן בו האינסוף. אנו רואים זאת בתרגול המדיטציה שלנו. אנו מפנים מקום בפנים בכך שאנו מאפשרים לתודעה להתיישב; לאפשר למחשבות לעלות ולחלוף כמו גלים באוקיינוס, מאכלסים את המרחב הגדול של ישותנו הפנימית. בדרך זו, אנו הופכים למקדש עבור האלוהי לשכון
כדברי אביבה גוטליב זורנברג בספרה*: 'סוד המשכן הוא להיות גרסה של הר סיני שהם יוכלו לשאת עמם במסעותיהם... המשכן נועד לתת מענה לבעיית שימור ההתגלות – כיצד סיני יישאר איתם, חלק מהם, מרכזי עבורם? 'התשובה היא פשוט שמעמד הר סיני לעולם לא נעלם. הוא מוטמע כעת בחוויה הקולקטיבית שלנו. בזמן מיתי - או במימד הזמן הרוחני שמחוץ לרצף ההיסטורי הרגיל, אנו עומדים ללא הרף בהר סיני, כאן ועכשיו
עבור רבים המתחילים במדיטציה, קיימת הנחה שהתרגול מנסה לעקור את המחשבות לחלוטין על מנת להגיע להארה עבור המתרגל. ככל שאתם מעמיקים בתרגול שלכם, אתם מגיעים להבנה שזה בלתי אפשרי במובן מוחלט. עם זאת, באמצעות תרגול מתמשך, אנו מוצאים כיסים של דממה שלווה בין מחשבות, שמרגישות כמו זרועות מושטות להחזיק אותנו, וחווים מימושים מאושרים של תודעה אוהבת עד אין קץ שנמצאת שם במרכז הכל. במשכן של הזמן המיתי שאנחנו בונים ובונים מחדש כל יום, רגע יכול להימשך לנצח
