בשלח
הארת השבוע
מאת הרבה ד”ר מירה נשמה, מורה באור הלב
להשתחרר זה מסובך. פרשת בְּשַׁלַּח מספרת לנו על מאבקם האחרון של השבויים לשעבר להשתחרר, כאשר פרעה 'שולח' אותם (כותרת הפרשה), אך לאחר מכן מנסה להשתלט עליהם שוב. בני ישראל מבועתים מהצבא המצרי הרודף אחריהם. יחד עם זאת, הם חשים פחד עמוק מהלא נודע שלפניהם. הפחד מפני מטח גלי הים שלפניהם מתבטא בפיתוי הנוסטלגיה, הרצון לחזור אל המוכר, למרות שכל מה שהיה מוכר היה עבדות מעיקה
שוב, הסיפור המקראי משמש ברהיטות כמטאפורה לתהליכים האנושיים שלנו. למרות שאנחנו אולי לא אוהבים להודות בכך, לעתים קרובות יותר מאשר לא, אנו חיים עם אמביוולנטיות, או רגשות מעורבים. אחד היתרונות של תרגול מיינדפולנס הוא לעזור לנו לחשוף, להכיר, לתת שם ולקבל בברכה את ההיבטים השונים והמנוגדים האלה של החוויה שלנו
מורכבות זו מוכרת כיום גם ליהודים רבים בעולם, העדים לתהליך האיטי והכואב של שחרור השבויים הישראלים מעזה. מה יכול לעזור לנו לעבור אתגרים כאלה? התלמוד (מסכת סוטה כז א) מלמד אותנו את סיפורו של נחשון בן עמינדב. באותו רגע שבו בני ישראל עמדו משותקים, עם פרעה מאחוריהם והים לפניהם, נחשון פשוט החליט להתקדם.
'קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְיָרַד לַיָּם תְּחִילָּה'
אך לא רק זאת, ממשיך המדרש התלמודי: במקביל לפעולתו, הוא החל להתפלל: `הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ ... טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מׇעֳמָד וְגוֹ׳` ‘אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם`. (תהילים סט, ב'-ג', ט"ז)
מיינדפולנס יהודי הוא לא רק להיות מודעים לעיתים קרובות לרבדים המורכבים של מה שחי בתוכנו. זה גם על לפעול בעולם. פעולה מיומנת, כפי שמראה נחשון, מבוססת על אומץ, על מודעות לכך שבסופו של דבר לא הרבה בידינו, ולכן עלינו גם לבקש עזרה, עלינו גם להתחבר למקור החיים. באופן פרדוקסלי, אימוץ המורכבות של התנאים האנושיים שלנו יכול לעזור להפוך את הפעולה שלנו להרבה יותר ברורה, פתוחה ונחושה גם יחד. כמו שבני ישראל עשו בחציית הים, כך אנחנו נקראים היום, במעבר המאתגר שאנחנו עוברים דרכו כיחידים וכקולקטיב
