וַיְחִי

הארת השבוע
מאת אריאל ישראלה הנדלמן, צוות אור הלב

"בפרשת השבוע אנו מוצאים את יעקב על ערש דווי. הכותרת, לעומת זאת, באופן מסתורי טיפוסי לתורה, היא 'וַיְחִי'. חייו של יעקב לא היו מה שניתן לכנות קלים, אך אלה היו חיים שלמים. יעקב אהב, הפסיד, למד על תחבולות ועל אמת, ברכה והיאבקות; הוא חלם את החלום הקדמוני של התרחבות התודעה, קיבל את שמו האמיתי - שהוא מורשתנו כעם ישראל עד היום, וזכה להתאחד עם בנו האהוב יוסף, ואפילו עם בניו של יוסף. ניתן לומר שחייו של יעקב דומים למסעו של הגיבור הארכיטיפי בכך שיש בהם שלושה שלבים עיקריים: פרידה - ממשפחת מוצאו, חניכה - עם הנוכל לבן ושיבה - איחוד עם עשיו ועם יוסף בהמשך 

בסופו של דבר יעקב למד את כל מה שהיה עליו ללמוד, בסופו של דבר הוא חי באופן מלא. מה עוד אפשר לבקש? אולי משום כך סצנת ערש הדווי של יעקב היא היחידה בכל התורה. ויש בה דמיון מוזר לסצנה מתקופה מוקדמת יותר בחייו, שבה הוא גוזל את ברכת הבן הבכור המיועדת לאחיו עשיו מאביו המזדקן יצחק. אנו מוצאים ב'וַיְחִי' שיוסף מבקש מיעקב-ישראל לברך את נכדיו, אפרים ומנשה: 'וְעֵינֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כָּֽבְד֣וּ מִזֹּ֔קֶן לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְא֑וֹת וַיַּגֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֵלָ֔יו וַיִּשַּׁ֥ק לָהֶ֖ם וַיְחַבֵּ֥ק לָהֶֽם... וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר' - בראשית, מ"ח י'-י"ד 

בדיוק כמו יצחק, ישראל מתואר כבעל ראייה לקויה. בדיוק כמו יצחק, ישראל מתואר כמברך את הבן הצעיר במקום הבכור. אלא שהפעם יוסף משמיע את קולו, כדי לתקן את מה שהוא חושב שהוא טעות של אביו. ישראל משיב ואומר: 'יָדַ֤עְתִּי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִֽהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם!' (בראשית, מ"ח, י"ט) 

ייתכן שזהו התיקון האחרון של יעקב-ישראל, המראה שהברכות הולכות לאן שהן אמורות להגיע ולמקומות שבהם הן נחוצות ביותר, גם אם לפעמים הן צריכות לעבור בדרכים עקלקלות כדי להגיע לשם

שבת שלום מאור הלב