וַיֵּצֵא
הארת השבוע
מאת קארי וואטקינס, מנהלת קהילת אור הלב ארה”ב
השבוע אנו פוגשים את יעקב אבינו ברגע של עומס. הוא ברח מביתו ונמצא לבדו במדבר: 'וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ' - בראשית כ"ח י"א
המילה 'ויפגע', מן השורש פגע, כפי שמציינים הזוהר ופירושים קבליים אחרים, יכולה להיות משהו דומה יותר ל'ונתקל במקום'. המדרש (בראשית רבה ס"ח, י') מספר שהלשון של 'כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ' רומזת שאלוהים גרם לשמש לשקוע מוקדם כדי לעצור את יעקב במסלולו. יעקב פגע במקום, והיה חשוך מאוד, והוא לא יכול היה להמשיך הלאה
כך הוא עשה את מה שרבים מאיתנו עושים כשאנחנו מרגישים שנגמרו לנו האפשרויות. הוא נרדם. בשנתו, הוא חולם על מלאכים הנעים במעלה ובמורד סולם, ועל אלוהים המדבר אליו. כשהוא מתעורר הוא קורא: 'אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי.' (כ"ח, ט"ז). רש"י מוסיף, כי אם היה יודע, לא היה נרדם. יעקב מייחל לכך שלא היה נרדם, ושלא היה שוקע בעומס וייאוש
בפעם הבאה שיעקב מוצא את עצמו לבדו בחושך במדבר, הוא מראה לנו שהוא למד מניסיון העבר שלו. הפעם הוא נשאר ער, נאבק במלאך, ומהמפגש הזה הוא מקבל את שמו החדש, יִשְׂרָאֵל מלשון 'כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים' (ל"ב, כ"ט), שם משותף לכל עם ישראל
כשאנו עומדים בפני רגעים של עומס, אם נזכור ש'יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה', לא נצטרך להירדם. נראה שיש אפשרות אחרת, האפשרות להיאבק, האפשרות לתבוע ברכה מהרגע. ידיעה זו היא זכותנו מלידה. כפי שמספר רבי נחמן, אין יאוש כלל. מי ייתן והמילים האלה ינחמו אותנו במקומות חשוכים