בראשית תשפ”ה
הארת השבוע
מאת הרבה שירה פלץ ויינברג, מורה באור הלב
באיזו תדירות אתם קוראים ספר יותר מפעם אחת? אפילו ספר שבאמת אהבתם. פעמיים? שלוש פעמים? למה? להנאה? ללמוד משהו? להיזכר למה אהבת את הסיפור הזה, או לגלות פרשנות חדשה שתעזור לך בחיים? השבוע אנחנו מתחילים לקרוא שוב בתורה. שוב? כן! אנחנו מתחילים מההתחלה – בהתחלה – בראשית, ואני מוקסמת מהשאלה: למה? למה אנחנו צריכים לחזור להתחלה? ברור שהשנה הזו לא הייתה דומה לשום דבר שאנחנו זוכרים. אבל גם עכשיו אנחנו עדיין חוזרים לאותו ספר ישן. חייב להיות משהו ללמוד, ליהנות, להרהר, לתרגל, לחקור
אולי אנחנו חוזרים לבראשית כדי לבחון מקרוב יותר את מערכות היחסים שלנו זה עם זה. בשני הפרקים הראשונים על בראשית יש לפחות שני סיפורי בריאה. קטגוריות והפרדות יש בשפע בטקסט כפי שיש בחיינו ובתודעה שלנו. עם זאת, עצם הרעיון שיש יותר מסיפור בריאה אחד עשוי להצביע על המגבלות של הקטגוריות שלנו – בין אם מדובר במגדר ומין, גזע, מי בעל יכולת גופנית או בעל יכולת שכלית, מיהו זר ומיהו בן המקום, מיהו יהודי וכו'. אנחנו חוזרים לספר בראשית, לבריאה, לבחון מחדש את הקטגוריות שלנו, את השיפוטים שלנו, את ההרגלים שלנו, את תחושת הנוחות שיש לנו עם מה שחשבנו שאנחנו יודעים כשאנחנו קוראים בתורה בשנה שעברה. העכשיו הוא ייחודי, וכך גם אנחנו. שנה חדשה היא הזדמנות להעמיק את הסקרנות שלנו. זו בראשית. באיזו תדירות אנו רואים התחלות? באיזו תדירות אנחנו מכבדים התחלות? באיזו תדירות אנו מבחינים בנשימה הראשונה שנכנסת אלינו כאשר אנו מתעוררים בבוקר? או המחשבה הראשונה שעולה בראש? או המילים הראשונות שבחרנו לומר למישהו בחיינו? אנו חוזרים לעורר תשומת לב. אנו חוזרים להתחלה כדי לראות באיזו מהירות דברים משתנים ולהבין כיצד ההתחלה בקרוב כבר לא תהיה ההתחלה
כאשר אנו נכנסים לכל רגע בחיים שניתנו לנו, עם כל האתגרים והתענוגות הזורמים דרכנו וסביבנו ומחברים אותנו לכל מה שיש, היה ויהיה, מי ייתן ונדע את הנחמה הגדולה, השמחה וההזדמנות להתחיל מחדש