מטות-מסעי
האם אנחנו מבחינים בניצוצות הזוהרים סביבנו
הארת השבוע
מאת קארי וואטקינס, מנהלת קהילת אור הלב ארה”ב
‘אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽה״ אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה." במדבר ל', ג”
פרשת מטות פותחת בשורה של מצוות סביב הכוח והסכנה של נדר לה'. בכך שהיא מספקת לנודר פרצות רבות שעשויות לפסול נדר שנדר, נראה שהתורה מעודדת את הפסקת המנהג מבלי לאסור אותו באופן מוחלט
פרשנים רבים קושרים זאת להלכות הנזירות, נוהג המוצע בתורה שבו איש או אישה יכולים לקבל על עצמם, לזמן קצוב, מערכת מסוימת של נדרים סגפניים הכוללים הימנעות משתיית יין או תספורת. גם כאן, בעוד התורה מתירה מנהג רוחני זה, כאשר הזמן הקבוע מסתיים, על הנזיר להעלות קורבן חטאת לבית המקדש, דבר המעיד על כך שמשהו בקבלת נדרי הנזירות מהווה חטא
בפירושו לפרשת השבוע, מציע המאור עיניים, הסבר מיסטי לשני המקרים הללו של רתיעה מלקיחת איסורים נוספים על עצמך. בתוך כל דבר ודבר בעולם, בהבנה הקבלית, יש ניצוץ קדוש של אלוקות, והמשימה הרוחנית שלנו עלי אדמות היא להעלות את הניצוצות האלה על ידי עיסוק מלא באלמנטים הפיזיים האלה של העולם, תוך שמירה על מודעות לאלוקות שבהם
'מה שאתם טועמין ורואין כי טוב הוא ה׳ שהוא ניצוץ הקדוש שבדבר ההוא המלובש בו.' אומר המאור עיניים. הוא ממשיך 'ובכל דבר יש תורה כנודע וכל מאמין צריך להאמין שאין שום דבר שיהא חוץ לעבודתו יתברך רק שהוא על פי התורה אשר התורה התירה לאכול ולשתות רק שיעשה לשם פועלן ולא להנאת עצמו רק על דרך האמור נקרא הכל עבודה חמה ולכן נקרא חוטא שמחסר עליית הקדושה לשרשה המלובש במיני המזונות ההם שהוא מונע את עצמו מהם.' תיאולוגיה אנטי-סגפנית זו, סימן ההיכר של החסידות, מזמינה אותנו למערכת יחסים מלאה ומודעת יותר עם כל מה שאנו עושים. כל אינטראקציה שיש לנו עם העולם הסובב אותנו הופכת להזמנה לנוכחות מודעת של הקדושה והחיבור ההדדי של הכל. בשבת הקרובה, מי ייתן ונבחין בניצוצות הזוהרים סביבנו, ודרכם, מי ייתן והעולם יהיה קצת יותר מואר
