פנחס

איך נטה את הלב כלפי היופי

הארת השבוע
מאת רבקה שיסלר, מורה באור הלב

סרח בת אשר מוזכרת באילן היוחסין בפרשה הזו, וזה מפתיע כי היא מוזכרת גם בין 70 בני המשפחה שליוו את יעקב למצרים, כמה מאות שנים קודם

איך יכול להיות שהיא נכנסת גם למצרים וגם לארץ כנען? יש אפילו מדרש לפיו היא בין הנשמות שנכנסו לגן עדן בחיים, ותחושה שהטבע הנצחי הזה שלה מבטא את המהות של עם ישראל

מיהי הדמות המיתולוגית הזו? המדרש החביב עליי בו סרח מופיעה מתרחש אחרי שיוסף נמצא חי במצרים. אחיו חוזרים לספר ליעקב, אך הם חוששים שההלם יהיה כה גדול שהוא לא יעמוד בו. אז הם מגייסים את אחייניתם סרח לספר את החדשות

ידועה בחן שלה, היא מנגנת יפה על הנבל. היא לא רק אומרת ליעקב מה קרה; היא יושבת לפניו, מנגנת בנבל שלה, פותחת את ליבו ליופי של המוסיקה. אז היא מתחילה לשיר ברכות: 'יוסף דודי לא מת, הוא חי ושולט בכל ארץ מצרים'. אנחנו יכולים להביא את החכמה הזו לתרגול שלנו. בעוד שאנחנו לא יכולים לשלוט במה שמופיע בחוויה שלנו, תמיד יש לנו בחירה באיך אנחנו פוגשים אותו. נוכל להזמין נטייה אל היופי, אל האמנותיות, אל תוך היציבה שלנו עצמה, אל איכות המודעות שלנו

כל מה שאנחנו מבחינים בו – האם אנחנו יכולים לקבל את זה כחלק מהשיר הגדול של החיים? והאם אנחנו יכולים להרשות לנטייה הזו כלפי היופי לפתוח את הלבבות שלנו למסרים שאנחנו צריכים לקבל

שבת שלום מאור הלב