אמור
מהו המימד הנוסף של ספירת העומר
הארת השבוע
מאת אריאל ישראלה הנדלמן, צוות אור הלב
פרשת אמור מתארת במפורש את היום הקדוש של פסח ואת תקופת ספירת העומר, שבימי המקרא צוינו בחקלאות. 'בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהֹוָֽה׃...
וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃...
עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהֹוָֽה.' אמנם רובנו כבר לא מקשרים את הזמן הזה של ספירת העומר לקציר, אבל אנחנו יכולים לבחון מה זה אומר 'לקצור את התבואה' מבחינה רוחנית. גם שעורה וגם חיטה חשובות להזנה – והן דורשות זיקוק לפני שניתן לאכול אותן. בניגוד לפירות, שניתן לקטוף בשלים מהעץ וליהנות מהם מיד, התבואה מייצגת תהליך, שותפות בינינו לבין האינסוף. חיטה היא ללא ספק אחד הפריטים הטקסיים היקרים ביותר שלנו, גם היום. כאשר אנו עושים קידוש בשבת, אנו מכסים את החלה, ומכירים במעמדה הרם. ברגע שהיא נחשפת, כמו ספר תורה, אנחנו מברכים אותה
אור החיים, הרב בן המאה ה-18 שהשפיע על החסידות, הדגיש בפירושו לויקרא מימד נוסף של העומר באמצעות השימוש של התורה במילה 'וספרתם' בתיאור שבעת השבועות שבין פסח לשבועות
'ובדרך רמז רמז באומרו וספרתם על דרך אומרם ז"ל כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות..., וארז"ל (ויק"ר פל"ב) כי הלוחות של סנפרינון [ספיר] היו. לזה אמר וספרתם לכם פירוש באמצעות מנין זה אתם מאירים כסנפרינון [כספיר] את עצמיכם.' ספירת העומר, אם כן, היא תרגול של זיכוך חומל וסבלני, בדיוק כמו מדיטציה ובדיוק כמו תהליך הכנת לחם מחיטה. אלה מעשים קטנים ויומיומייםלכאורה, שכאשר הם נעשים במסירות, במסירות ובאכפתיות, יכולים להניב את הזוהר של הספיר, שבאמת תמיד היה שם, מחכה לזרוח מבפנים
