קדושים
איך נגלה את הקדושה שכבר נמצאת שם
הארת השבוע
מאת אריאל ישראלה הנדלמן, צוות אור הלב
"בפרשת קדושים אנחנו חוקרים את רעיון הקדושה. 'קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם' הוא המסר המרכזי (ויקרא יט, ב). ממש כמו כאשר אנו אומרים את תפילת 'ואהבת' ומוצאים את עצמנו תוהים כיצד ניתן לצוות עלינו לאהוב, פרשת השבוע מוצאת אותנו שואלים - כיצד ניתן לצוות עלינו להיות קדושים? ישנם איסורים פיזיים רבים, בעיקר הנוגעים לאוכל וליחסי מין, שהפרשה מונה כדי לענות על שאלה זו. אבל אביבה גוטליב זורנברג, בפרשנותה לספר ויקרא, 'הסדר הנסתר של האינטימיות', לוקחת אותנו אל מתחת לפני השטח. היא מתארת קדושה כמשהו שאנו שואפים אליו או כמשהו בתהליך מתמיד. 'קדושה, במסגרת הזו, היא תנועה כלפי מעלה, מצב אנרגטי. ניתן להבין קדושה כשאיפה לחיוניות. אי נוחות מסוימת היא הבסיס שלה: חוסר שקט לגבי כל המצבים הנתונים. כאן, האדם עדיין לא מי שהוא רוצה להיות. הוא מחפש דרך עמוקה וגדולה יותר להיות.' בעוד הכמיהה לקדושה מעוגנת הן בטקסים והן במנהגים חברתיים, הכמיהה עצמה היא המרחיבה את המנהגים הללו אל מעבר לרשימה פורמלית של חוקים ואל מחוזות הנשגב. קדושה, כפי שמציינת זורנברג, היא בדיוק הסיבה לכך שבני האדם נבראו מלכתחילה. 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ', אומר האינסופי למלאכי השרת בבראשית. מהו צלם הבורא אם לא הקדושה? כמו הארץ המובטחת, שאנחנו תמיד במסע אליה אבל לא באמת מגיעים אליה בסוף חמשת חומשי התורה, הכמיהה עצמה קדושה. כמובן, געגוע לבדו יהיה בלתי מספק ובסופו של דבר לא בר קיימא. מגיעים לחלק מהיעדים, ואז צצים מסעות חדשים שמבקשים מאיתנו לעשות בחירות חדשות
מה מוביל את הבחירות הללו חזרה אל תחום הקדושה? במקום לראות זאת בבינאריות של הימנעות לעומת רשות, מי השילוח (הרב מרדכי יוסף ליינר) מתרגם קדושה כלהיות מכוונן. כלומר, מה שבאמת מבקשים מאיתנו זה לגלות את הקדושה שכבר נמצאת שם בכל רגע, בכל בחירה, שאנחנו יכולים לעשות רק כשאנחנו באמת נוכחים וקשובים להארה האלוקית בכל דבר, בכל אדם
מי ייתן ותרגול המדיטציה שלנו יעזור לנו לחשוף את הזרע הקדוש בתוך כל רגע פורח
