תולדות
איך תיוולד האפשרות לחיים חדשים
הארת השבוע
מאת הרב ג’יימס ג’ייקובסון מייזלס, מייסד אור הלב
בתחילתה של פרשת תולדות אנחנו פוגשים את הפסוק הזה
'וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ ה', וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.'
המילה ' וַיֶּעְתַּר' והמילה 'וַיֵּעָתֶר' בפסוק זה הן למעשה אותה מילה בדיוק, אם כי בניקוד שונה, על פי המסורת. יצחק מושיט יד לאלוהים ואלוהים מושיט יד ליצחק.
המילה 'לְנֹכַח' גם יכולה להתפרש כנוכחות.
אז אנחנו יכולים בעצם לקרוא את הפסוק הזה כמו 'יצחק מתחבר עם אלוהים בנוכחות אשתו, ואלוהים מתחבר עם יצחק', מה שמביא להריון, ליצירת חיים חדשים, אפשרות חדשה
אנו מושיטים יד בנוכחות, ומה שאנו מציעים משתקף אלינו בחזרה. אנו שותפים לכמיהה העמוקה שלנו ולכמיהה העמוקה הזו יש אפשרות להתגשם. רבי מאיר אבן גבאי מתאר את יחסינו עם האלוהי כאמורים להיות כמו רטט נעים של מיתרים מכוונים. אחד נוגע והשני רוטט. ברמה אחת, אנו רוצים להסתנכרן עם הרטט האלוהי, לאפשר לאלוהי לנוע דרכנו ולהניע אותנו באופן שבו אנו מופיעים בעולם. ברמה אחרת, אנחנו רוצים שהכוונות והתשוקות העמוקות והיפות שלנו ישתקפו בעולם, שהעולם יהדהד עם הרצון שלנו לטוב, לבריאה, לחיים
אנו נמצאים בתקופה של סבל נורא, פחד, חוסר ודאות ובלבול. אני יודע שקל מאוד ללכת לאיבוד בתוך הפחד, הדאגה, הכאב של מה שקרה והאימה של מה שעלול לקרות. הפרשה שלנו מזמינה אותנו להיות נוכחים עם הכוונה העמוקה שלנו ולהיות נוכחים זה עם זה. להושיט יד לאלוהי ולתת שם לאופן שבו אנו רוצים שהעולם יהיה, עד כמה שזה נראה בלתי אפשרי. להתחבר, לעתור ולדרוש שהעולם יתגלה בדרך אחרת. ייתכן שלא ברור כלל כיצד זה ייתכן. אבל אם נקרא לזה בשם, אולי משהו יתחיל להתעורר. האפשרות לחיים חדשים, לדרך חדשה תיוולד. אולי העולם יכול להדהד את הקריאה שלנו. אולי, בנוכחות אחרים, הקריאה יכולה להישמע ותתחיל לידתה של אפשרות חדשה.
יהי רצון שכך יהיה
