בראשית תשפ”ד
מהי האמת של יום אחד
הארת השבוע
מאת אריאל דומיניק הנדלמן, צוות אור הלב
בספרה 'ראשית הרצון' כותבת אביבה גוטליב זורנברג על הסיפור הראשון של התורה: 'במשך שישה ימים נמשך תהליך הבריאה, הנראה מנקודת מבטו של הקב"ה, שמדבר, רואה ונותן שם ליצירתו במורכבותה ההולכת וגוברת. בעיקרו של דבר, המציאות הבינארית המקורית של 'שמים וארץ' מחולקת ליחידות מנוגדות קטנות יותר: חושך ואור, המים התחתונים והמים העליונים, ימים ויבשה, שמש וירח. פעולת ההבדלה, הפירוד, היא מרכזית'. זורנברג ממשיכה ומצטטת את רש"י, שמסביר שזו הסיבה ש'יום אחד', מכונה באופן שונה מהימים האחרים (שהם היום השני, השלישי וכו'). מדוע הוא נקרא 'יום אחד' ולא 'היום הראשון'? כי בתחילת הבריאה לא הייתה הפרדה, היה רק האינסוף
ישנו לימוד חסידי שכל משימת האדם עלי אדמות היא לממש אמת זו: 'ויהי ערב, ויהי בוקר, יום אחד'. אנחנו כאן כדי להיכנע לחושך ולאור, לערב ולבוקר, ובכך לאחד אותם שוב ליום אחד. כאשר אנו מקדמים בברכה את הצער כחלק מהותי של שמחה, ואת כל שאר הרגשות הקליידוסקופיים כחלק משלמות הבריאה, אנו עוזרים לאשר את האמת של יום אחד, שם אחד, בורא אחד
אנו רואים זאת בתרגול המדיטציה שלנו. כאשר אנו מרגישים נלהבים, יש בנו חלק שאינו התלהבות. כמו כן, כאשר אנו מרגישים מיואשים, יש בנו חלק שאינו יאוש. תמיד יש חתיכה מאיתנו, אותה פרוסת נשמה אינסופית, שאינה זזה; זו המודעות האוהבת עצמה - יום אחד
