נח

האם התרגול שלנו יכול להיות תיבה בתוך הסערה

הארת השבוע
מאת הרב ד”ר ג’יימס ג’ייקובסון מייזלס, מייסד אור הלב

בשבת האחרונה קראנו את פרשת בראשית, סיפור הבריאה. התורה אומרת לנו שהבריאה מתחילה בתוהו ובוהו. כשהחושך מכסה את התהום (בראשית א', ב'). אין לאן לפנות. אין קרקע לעמוד עליה. שום דבר לא יכול להיות הגיוני. כך זה גם יכול להרגיש לנו היום. שאנחנו נסחפים בתוהו ובוהו ובחושך, מרחפים מעל תהום של אלימות והרס 

עבודת הבריאה היא בריאת אור, יציבות (יבשה), מזון (צמחים), תמיכה (כל התנאים לתמיכה בחיים) וחיים, ומגיעה לשיאה בבריאת בני אדם שנבראו בצלם אלוהים. שיא הבריאה הוא ההכרה בכך שכולנו נבראנו בצלם אלוהים. טבעו העמוק של ההרס, של ביטול עבודת הבריאה, הוא להתכחש לאמת זו 

למרות יופייה של הבריאה, ולמרות הצהרתו המתמשכת של אלוהים שהיא טובה, בסוף הפרשה, אלוהים מכריז שבני האדם אינם עושים דבר מלבד רע, מתחרט על בריאת האנושות ומחליט להשמידה (בראשית ו', ה'-ו'). פרשת השבוע הזה, נח, מתחילה עם הנחישות הזו להשמיד את כדור הארץ (לא רק את האנושות), מכיוון שהעולם מושחת ומלא בהפקרות (בראשית ו', יא-יב)

עם זאת, צדקתו של אדם אחד, נח, נוגעת באלוהים, ואלוהים מחליט לאפשר לאנושות להחזיק מעמד. לאחר המבול, כשהוא מסביר לנח כיצד לבנות מחדש עולם צודק יותר, אלוהים אומר לנח משהו מהותי שעד לנקודה זו, אלוהים לא אמר לאף אדם, שאנו נבראנו בצלם אלוהים (בראשית, ט', ו'). ייתכן שלא היינו יודעים זאת אם אלוהים לא היה מספר לנו. בדומה לברית הנצחית של הקשת, אנו מתבקשים לעולם לא לשכוח שזהו טבענו המהותי. רק כך האנושות תוכל להחזיק מעמד

אנו נמצאים בתקופה נוראית של אלימות ואכזריות, שבה אין כמעט הכרה בכך שכולנו נבראנו בצלם אלוהים. זה יכול להרגיש כאילו אנחנו נופלים חזרה לתוהו ובוהו, שהיה טוב יותר אם העולם לא היה נברא. אנחנו מגיבים מתוך טראומה בכעס ובשנאה. יחד עם זאת, בכל פעם שאנו מזהים את צלם האלוקים באחר, אנו משתתפים בבריאה. אנו יוצרים את התנאים לחיים לפרוח; אנחנו הופכים את העולם לאפשרי

השבוע הייתה לנו בעיה עם הדלת של הממ"ד שלנו. הזמנו את פאדי, טכנאי של דלתות כאלה, שגר בכפר מנדא, כפר ערבי סמוך. הוא בא ותיקן במהירות את הדלת כדי שכולנו נהיה בטוחים בעיצומה של מתקפת הטילים מרצועת עזה. הוא סירב לקבל תשלום, ואמר שבתקופה כזו הוא עושה את העבודה הזאת בחינם, ואנחנו יכולים לספר לכל אחד מהחברים שלנו שיש לו בעיה עם דלתות הממ"ד, והוא יבוא לתקן אותן בחינם. ברחבי ישראל, יש זרם יוצא דופן של תמיכה וטיפול, אינספור מתנדבים המציעים צורות רבות של תמיכה. לראות את הנדיבות והאכפתיות מזכיר לי שעדיין יש מחויבות עמוקה לראות אחד את השני כמו בצלם אלוקים. קבלת הטיפול והאהבה של כל כך הרבה אנשים מחוץ לישראל מאפשרת לי לדעת שאנשים רואים את האנושיות והאלוהות שלנו 

התרגול שלנו הוא לראות את צלם אלוקים בכל אחד. ליצור עולם שבו הזוועות שהיינו עדים להן אינן אפשריות. התרגול שלנו יכול להיות תיבה בתוך הסערה הזאת. זה יכול לעזור לנו להישאר מעל המים ולהגיע ליבשה, מוכנים לבנות מחדש, מושרשים באמונה באלוהות של כל החיים. מי ייתן ונתרגל למען האלוהות של החיים.
מי ייתן וכולנו נהיה בטוחים

שבת שלום מאור הלב

Previous
Previous

לך לך

Next
Next

בראשית תשפ”ד