סוכות
מה מתאפשר לנו במרחב של סוכות
הארת השבוע
מאת הרבה ד”ר מירה נשמה וייל, מורה באור הלב
פרשת השבוע שלנו מתחילה בקטע שלכאורה אינו קשור: 'שׁ֣וֹר אוֹ־כֶ֤שֶׂב אוֹ־עֵז֙ כִּ֣י יִוָּלֵ֔ד וְהָיָ֛ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תַּ֣חַת אִמּ֑וֹ' (ויקרא כ"ב, כ"ז)
למה להתחיל בחוק הזה שנוגע לכללי השחיטה כשמדברים על חגים? הקטע הזה, שלכאורה אינו קשור, הוא למעשה משמעותי מאוד. חג הסוכות נמשך שבעה ימים, והוא מתחיל ימים ספורים לאחר יום הכיפורים, יום ה'ריסטארט' הגדול שלנו, שעליו אומרת הגמרא שהקב"ה, מקור החיים, הוא המקווה שלנו (יומא, פ"ה ב)
ניתן לראות את שבעת ימי סוכות כזמן של יציאה מהמים החיים של יום הכיפורים, שבהם אנו יכולים לראות את עצמנו כתינוקות
וכמו תינוקות, גם אנחנו צריכים לא להילקח מידי אמנו הקוסמית.
אנו זקוקים למרחב מעבר ולזמן של הסתגלות, זמן להגנה וטיפול בזמן שאנו מתחילים שוב לפגוש את העולם
שבעת הימים הם הזמן הזה, הימים שהעגל נשאר תחת אמו והימים שאנו שוכנים בסוכות. החלל הוא הסוכה, מרחב שמגן עלינו וגם חושף אותנו בעדינות לאדמה ולשמיים, ומזמין אותנו להזמין אחרים
לאחר ימי הדין וההתבוננות הפנימית, חג הסוכות פותח זמן של אינטימיות וחיבור: עם האלוהי, עם הטבע, זה עם זה. ואנחנו זוכים לעשות את זה במרחב בטוח, במרחב של סוכת ה', שכמו אם העגל, מגינה עלינו
כפי ש'שפת אמת' מזכיר לנו: (דברים, סוכות ב, ד): 'כי בסוכות השי"ת מקרב בנ"י כמ"ש פורס סוכת שלום ומגין עלינו מצד שנק' בנים למקום.' אולי השמחה שאנחנו מוזמנים לטפח בסוכות מגיעה בדיוק מזה. בסוכות הזה, מי ייתן שנזכה למקלט של שלום, ומי ייתן ונהיה גם מקלט כזה עבור אחרים
