יום כיפור

האם אפשר לעצור את גלי הים

הארת השבוע
מאת אריאל דומיניק הנדלמן, צוות אור הלב

יש כל כך הרבה דברים שקורים ביום כיפור, כל כך הרבה פולחנים דתיים, כל כך הרבה ניגונים וגם כל כך הרבה דברים שאנחנו לא עושים - בלי אכילה, בלי אינטימיות פיזית, בלי רחצה. על מה בעצם היום הזה? בספרו המדהים של הרב אלן לו על הימים הנוראים, 'זה אמיתי ואתה לגמרי לא מוכן', הוא כותב על פתיחת יום כיפור: 'הכאב הטרגי של הנפש – הכאב שאנו שומעים בתווי האבל הראשונים של 'כל נדרי' – הוא כאב האובדן, כאב הארעיות. זוהי המשוכה הראשונה שהנשמה צריכה לעבור כשהיא עושה את דרכה בעולם, האכזבה הראשונה שעליה להתמודד איתה. הכל חולף... אנחנו מנסים להחזיק מעמד כמה שאנחנו יכולים... לכוחנו ולנעורים שלנו, אנחנו מנסים להיאחז זה בזה. אבל באותה מידה אנחנו יכולים לנסות לעצור את גלי הים. אז זה התו הראשון שנשמע בשיר הנשמה, ורבים מאיתנו לא עוברים אותו’ יום כיפור הוא יום 'קשוב' להפליא. 'תתעוררו!', הוא אומר. 'הפסיקו להכחיש את האמת של הנסיבות שלכם!' כן, הכל משתנה כל הזמן והשינוי הוא המקצב המקודש של החיים. לא, אין שום דבר מוצק להיאחז בו מלבד המודעות היציבה והאוהבת מאוד הזו, במרכז ישותנו ובמרכז החיים עצמם

ליום אחד, אנחנו מפסיקים לעסוק בפעילויות 'מתקפות חיים' כמו אוכל ויחסי מין ובמקום זאת פונים לצד השני, אל הלא נודע שמחכה לכולנו. אנו מכירים בכך ומברכים על כך.  תוך כדי, אנו עשויים להבין שזה לא כל כך מפחיד. בדיוק כפי שהמדיטציה מראה לנו ללא הרף, ההתנגדות היא זו שגורמת סבל יותר מאשר הדבר עצמו

ביום כיפור הזה, כאשר ישמעו התוים המלנכוליים הראשונים של 'כל נדרי', מי ייתן וניקח נשימה עמוקה ונקבל בברכה את המחזורים המקודשים של חיים ומוות

שבת שלום וגמר חתימה טובה מאור הלב