האזינו
הארת השבוע
מאת הרבה ד”ר מירה נשמה וייל, מורה באור הלב
פרשת האזינו פותחת במטאפורה:
'יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי'
כאשר משה עומד להיפרד מבני ישראל, הוא רוצה להשאיר להם לימוד אחרון. כדי להמחיש את האופן שבו הוא רוצה שדבריו ייכנסו לתודעתם, הוא משתמש בדימויי המים: גשם וטל, כשהם חודרים לאדמה ברכות ובעקביות, ומאפשרים לחיים לנבוט ממנה. בפרשנותו לפרשת האזינו, המאסטר החסידי מאור עיניים רומז לממד זה של חיבור עמוק לכוח החיים (חיות) דרך המים: מה שעורף כמטר לקחי מה שלוקח החיות הוא התחברות לתורתו של חכם היא אחת הדרכים שבהן אנו משקים את זרעי הטוב שבתוכנו, דרך אחת שבה אנו מתחברים לאלוקים, מקור החיים, כמעט פיזית
בדיוק כפי שהאדמה סופגת את הגשם, אנו מקבלים את תורת החוכמה ככוח חיים להשקות את נשמותינו
חוכמה אמיתית הופכת אותנו לחיים יותר
שאלת החיים והמוות מתחדדת בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ובמיוחד בשבת שובה, שבת תשובה.
העניין של חיים ומוות הוא לא רק פיזי. אנחנו יכולים לחיות פיזית ולא כל כך מחוברים לכוח החיים. בימי התשובה אנו מוזמנים, יותר מתמיד, להתחבר למקור החיים (המכונה 'אלוהים')
איך עושים את זה? חלק חשוב מהדרך הוא התרגול הרוחני שלנו, תרגול המדיטציה שלנו, תרגול המיינדפולנס שלנו. אבל זה לבדו לא מספיק
אנחנו צריכים גם הדרכה. מישהו, כמה מילים, שעוזרות לעורר את התובנות הנכונות, שמראות לנו כיוונים, שמזכירות לנו את החוכמה שכבר נמצאת שם 'בפינו ובלבנו' (דברים ל' י"ד).
לימודי החוכמה אינם רק דיסציפלינה אינטלקטואלית. הם המים לאדמת נשמותינו
בדיוק כמו גשם, הם כאן כדי לעזור לנו להשקות את הזרעים הטובים שבתוכנו. בדיוק כמו מים, הם כאן כדי לחבר אותנו ישירות למקור החיים
כאשר אנו שקועים בעבודה הפנימית שלנו של תשובה, מי ייתן וננצל את הזמן הזה כדי להתחבר(מחדש) לתורות ולמורים שהם לנו כמו גשם, כדי שהחכמה תוכל לצמוח מליבנו ולחבר אותנו לעץ החיים
