בראשית תשפ”ג
האם אנחנו רואים את התמונה השלמה
הארת השבוע
מאת קארי וואטקינס, מנהלת קהילת אור הלב ארה”ב
יש משפט שאומר 'מרוב עצים לא רואים את היער', כשאנחנו כל כך נתפסים לפרטים הקטנים, עד שאנחנו שוכחים את התמונה הגדולה, את היער השלם. הפרשה של השבוע אולי התאימה את המטאפורה למשהו כמו 'מרוב עצים לא רואים את הפירות'
פרשת בראשית מספרת על בריאת העצים בדרך מוזרה ביותר. אלוהים בורא את העולם דרך מילים, אך כנראה לא ישירות, אלוהים אומר, 'תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן' (בראשית, א', יא). אלא שזה לא בדיוק היה ככה. בשורה הבאה נאמר, 'וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ'. הפרשן רש"י מצביע על כך שבזמן שאלוהים ביקש 'עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ', מה שהאדמה בעצם הוציאה היה 'עֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי'. האם האדמה לא צייתה לאלוהים? הרב קוק, הרב הראשי הראשון לישראל, באורות התשובה (ו,ז) משתף שבאמת עצי פרי היו אמורים להיווצר מהפירות שהם גם הנביטו. הם לא היו אמורים להיות אמצעי לפירות; הם היו אמורים להיות הפירות עצמם. לפי הרב קוק, זה החטא הראשון של האדמה. מראשית הזמן, האדמה גם הייתה מועדת לפספס את היער מרוב עצים
להפריד את המטרות מן האמצעים, וללכת לאיבוד בבנאליות של היום יום, זו מלכודת בלתי נמנעת של להיות יצור חי בעולם הפיזי. זה דרך תשובה, אומר הרב קוק, שאנחנו יכולים לחזור ולמצוא את הפירות ביום-יום. כשאנחנו עוברים מהתקופה הזו של חגי התשובה לשגרה של החיים הרגילים, הלימוד הזה מציע לנו הזדמנות לתרגול. איך נמשיך למצוא את הפירות באמצע התהליכים המתמשכים שלנו? מאחלת לנו שבוע של מציאת הנוכחות והיופי בשגרה ואת השלווה באמצעים
