פרשת ניצבים

מהו היעד הסופי של התשובה

הארת השבוע
מאת מורן פלד, מורה באור הלב

תשובה היא התעוררות רוחנית ותהליך של התקרבות אל המקור האלוהי. בפרשת ניצבים מתעוררת התשובה בעם ישראל כשהם בגלות: 'וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה, וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ' (דברים ל', פס' א-ב)

תחושה של גלות היא מפתח לכל תשובה. כך גם כל תרגול מיינדפולנס מכיר בעובדה שאנחנו עדיין בגלות – של המחשבות והדמיונות שלנו, של הסבל והכאב שלנו, של הכעס ומשקעי העבר. עם הזמן הופך התרגול היומיומי למיכל התשובה שלנו

היעד הסופי של התשובה אף הוא מתואר בפרשת ניצבים: 'וּמָל אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ' (דברים ל, ו). משמעותה המטאפורית של 'מילה' במסורת שלנו היא להסיר את מה שמיותר ואינו משרת אותנו. רק בכוחה של מילת הלב להסיר, לאחר שנים של מאבקים והתמודדות – את כל החסמים שבין אדם לאלוהיו

אבל כמו כל יעד רוחני – מילת הלב עלולה ליצור אצל המתרגל תסכול וביקורת עצמית. תלמיד אחד, שהשתוקק להגיע לחוויה רוחנית משמעותית, שאל את רבו: 'כמה זמן ייקח לי להגיע להארה?'. 'עשר שנים', ענה המורה. 'ואם אשקיע פי שניים מאמץ, אתרגל פי שניים זמן מדיטציה, אקדיש הרבה פחות זמן לשינה ולבטלה – כמה זמן זה ייקח לי?' ענה המורה: '20 שנה'. דווקא דבקות ונחישות יתר, עלולים להוליד בנפשנו עוד סבל ועוד היאחזות באידיאלים רוחניים על חשבון חוויית ההווה
אולי הפתרון מצוי בהיפוך של תפיסת 'מילת הלב'. בכל פעם שאנו חווים אהבה – לפרח, לתחושות הגופניות, לנשימה, לבני משפחתנו, לתלמידים שלנו, לטקסט – אנחנו במצב של מילת הלב. בפרפרזה לדבריו של חכם זן ידוע – אני לא מתרגל כדי להגיע לאהבה – כל תרגול שלי הוא ביטוי של אהבה

ההכרה שאנחנו בתשובה אינה סותרת את העובדה שכבר הגענו – שדי לנו לחוות אהבה כדי להיות במצב שלם של הלב, במצב שלם של ההוויה

שבת שלום מאור הלב