פסח
הארת השבוע לכבוד שבת של פסח
מאת מירה נשמה ניקולסקו, מורה באור הלב
בשבת של פסח, אנחנו קוראים שוב בספר שמות, על הלילה לפני שבני ישראל עזבו את מצרים
באותו לילה, הם אכלו את מה שנקרא קרבן פסח, טלה שהיה צריך להיאכל בצורה מסוימת, כפי שזה חוזר בפסוק: 'בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵֽאָכֵ֔ל לֹֽא־תוֹצִ֧יא מִן־הַבַּ֛יִת מִן־הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־בֽוֹ', שמות יב, מו
האחדות של קרבן פסח מתייחסת לחיה עצמה אשר תיאכל; היא לא יכולה להתחלק בין מספר בתים, ואסור שעצמותיה ישברו. והיא מתייחסת לאנשים שיאכלו אותה: היא צריכה להיאכל בבת אחת, יחד, כאחד
בקריאה לאור תהילים, מדרש רבה מציע קריאה רוחנית של הציווי המאוד פרגמטי הזה
'יהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ'
במדרש, הציווי הטיפוסי שהתפילה הזו של דוד המלך מתייחסת אליו הוא קורבן פסח, המנחה שאנו מציעים חייבת להיות שלמה, כעדות לשלמות שלנו
בעולם ללא בית מקדש, אנחנו לא מקריבים יותר קרבנות, אז כל התרגולים הרוחניים שלנו הופכים להיות עבודה, השרות הקדוש שלנו. מה שאנחנו עושים, אבל בעיקר, איך שאנחנו עושים את זה, מבטא את השלמות שלנו
האם אני לגמרי שם במה שאני עושה
איך אני יכול להביא את הנוכחות המלאה שלי לחוויה הנוכחית שלי כדי להיות תמים, שלם, אמיתי ולפעול ביושרה
זה העניין של תרגול מיינדפולנס. כשאנו שמים כוונה, באופן חוזר, להיות נוכחים לגמרי, בכל מה שאנחנו עושים, יש איכות של תמימות ושל שלמות למעשים שלנו ולעצמנו, שיכול להיות בה הרבה ריפוי לעצמנו ולסובבים אותנו
כשאנו מגיעים לשולחן הסדר בשבת הזו, וכשאנו מתכוננים להיכנס לחג, מי ייתן ונביא את כל כולנו לכל דבר שאנחנו עושים, לכל דבר שאנחנו אומרים, או פשוט לנוכחות שלנו עצמנו