כי תצא
הארת השבוע
מאת אריאל ישראלה הנדלמן, צוות אור הלב
וְאִם־לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֙יךָ֙ אֹת֔וֹ וַהֲשֵׁבֹת֖וֹ לֽוֹ׃ וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם (דברים, כ"ב, ב'-ג')
פרשת השבוע 'כי תצא', חוזרת על מצוות רבות שהובאו קודם לכן בתורה הנוגעות לאופן שבו עלינו להתנהל במצבי חיים שונים, החל מימי מלחמה, דרך רגעים בהם אנו מוצאים משהו שאינו שייך לנו, ועד למצווה האזוטרית יותר של לא ללבוש תערובת של פשתן וצמר
‘יש כאן ביטוי מעניין – 'לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם
אבל זה לא תמיד ככה בחוויית החיים שלנו, נכון? לעתים קרובות אנו רואים אנשים שמתעלמים בבוטות ממה שאנו מרגישים שהם בבירור קודי ההתנהגות הנכונים לחיים של יושרה. אם אנחנו בהתבוננות בהתנהגות שלנו, אנחנו יכולים לראות שגם אנחנו לא תמיד עומדים בסטנדרטים שלנו עצמנו
עם מדיטציה כאבן הפינה של התרגול הרוחני שלנו, נוכל לומר ש'לא להתעלם' הוא למעשה הבסיס לחיים מודעים. אנחנו לומדים לא להתעלם מהרגשות שלנו, גם כשהם לא נוחים. אנו לומדים לא להתעלם מהדפוסים הרגילים שלנו, אלא להעלות אותם אל פני השטח כדי שיוכלו להפוך למודעים
כאשר אנו מטפחים תרגול מסור של תשומת לב, אנחנו לא יכולים להתעלם כאשר אנו פועלים בדרך מסוימת, או לראות מישהו אחר פועל בדרך כלשהי, שבה הראש והלב אינם תואמים. אולי התורה שוב מעודדת אותנו לחיות בתשומת לב. אם נעשה זאת, אם נהפוך את זה לבסיס בחיינו, אז באמת לא נוכל להתעלם כאשר משהו אינו תואם
מה שאנחנו זורעים זה מה שאנחנו קוצרים. אנחנו זורעים ערות או חוסר מודעות. בואו לא נתעלם מההבחנה
