וישב
הארת השבוע
מאת קארי וואטקינס, מנהלת קהילת אור הלב ארה”ב
הסיפור המרכזי בפרשת השבוע עובר מיעקב לבנו האהוב, יוסף. ליוסף בן השבע עשרה היו שני חלומות, שאת שניהם סיפר לאחיו, ושניהם גרמו לאחיו, כדברי התורה, לשנוא אותו. בחלום הראשון, אלומות החיטה של אחיו משתחוות לאלה של יוסף. בשני, השמש, הירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לו. אחיו פירשו את החלומות הללו כאיומים, וענו לו: 'הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ' (בראשית, ל"ז ח). למרות התגובה השלילית, יוסף משתף את חלומותיו
התורה משאירה הרבה מקום לפרשנות שלנו. אנו יכולים ללמוד על עצמנו אם נשים לב כיצד התודעה שלנו ממלאת את שאר הסיפור. האם יוסף הוא ילד יהיר ומועדף שמשתף את החלומות כדי ללעוג לאחיו? או שהוא יותר תמים? אולי שיתף את אחיו מתוך רצון לקשר, ואחיו פירשו את החלום כמאיים
לא משנה מה אתם חושבים על יוסף, הפרשנויות של אחיו לחלומותיו אכן התגשמו. (אזהרת ספוילר: יוסף הופך למשנה למלך במצרים, ואחיו, שלא מבינים שזה הוא, משתחווים לו!)
שיתוף החלומות שלנו אינו משימה קלה. כשאנחנו באמת רוצים משהו, זה פותח מקום לאכזבה אם זה לא מתגשם. לשתף שיקופים של הכמיהות העמוקות ביותר שלנו עם אחרים יכול לגרום לנו להרגיש מאוד פגיעים. פרשת השבוע מזמינה אותנו לחלום בגדול, ולחלוק את החלומות הללו, לכל הפחות עם עצמנו. אם יוסף לא היה חולק את חלומותיו, כל מה שקרה לאחר מכן לא היה קורה, כולל הצלת כל משפחתו וכל מצרים ממגפה מפלצתית. כדי שחלומות גדולים יתגשמו, עלינו להאמין בהם. אנחנו צריכים להאמין בעצמנו
המשוררת מרי אוליבר מנסחת זאת היטב
'לא תאמינו מה ראיתי פעם או פעמיים. אני רק אגיד לך את זה. רק אם יש לך מלאכים בראש, אולי פעם תראה אחד כזה'