וירא

איך אנחנו מתייחסים לאורחים בפתח האוהל שלנו

הארת השבוע
מאת אריאל דומיניק הנדלמן, צוות אור הלב

פרשת השבוע, וירא, מלאה עד אפס מקום בדרמה: יצחק נולד לאברהם ושרה הזקנים; אברהם מתווכח עם הקב"ה על החורבן האפשרי של סדום ועמורה; אברהם שוב מעמיד פנים ששרה היא אחותו למלך. לבסוף, אברהם כמעט מקריב את יצחק, בהוראת ה', רק שהוא נעצר ברגע האחרון

בין כל הפיתולים הרבים במיתולוגיה הקדושה של וירא, כותרתה נגזרת מהשורה הראשונה של הפרשה, 'וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵֽלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א'. הסיפור ממשיך ומתאר שלושה זרים המגיעים לאוהלם של אברהם ושרה. יש שימוש באותה מילה כמו בכותרת אך בצורה אחרת, וַיַּ֔רְא - שלוש הדמויות הללו מופיעות בפני אברהם, ואברהם, שתופס, או מבין, שהן שם, רץ לברך אותן

אם שלושת הזרים מופיעים בפתח האהל, מדוע מציין הכתוב שאברהם "מבין" שהם שם? זה נראה מיותר. פרשנים רבים מפרשים שהמשמעות היא ששלושת הזרים הללו אינם בני אדם כלל, אלא מלאכים. מה שבטוח הוא שיש משהו מיוחד מאוד במפגש הזה ובהכנסת האורחים והנדיבות המדהימה שאברהם ושרה מפגינים כלפי שלושת האורחים המסתוריים הללו.

בתרגול המדיטציה שלנו, אנו פוגשים 'אורחים' מסתוריים בכניסה לאוהלים שלנו כל הזמן, בין אם בחיי היומיום שלנו ובין אם באוהל הנוף הפנימי שלנו. האופן שבו נתייחס אליהם, בין אם נקבל אותם באדיבות ובאהבה ובין אם לאו, יכתיב לנו כיצד נתייחס לעצמנו, וללא ספק ישפיע גם על האופן שבו אנו מתחברים עם הבורא

מי ייתן ופרשת השבוע והתרגול שלנו יזכירו לנו להתייחס לכל האורחים בפתח אוהלינו בפתיחות ובנכונות להיות מופתעים

שבת שלום מאור הלב