תזריע מצורע
איזה עולמות אנחנו בוראים דרך הדיבור שלנו
הארת השבוע
מאת קארי וואטקינס, מנהלת קהילת אור הלב ארה”ב
שמה של הפרשה, והנושא העיקרי שלה, מתייחס לנגע גופני מסוים של העור, צרעת. מסורת חז"ל מלמדת כי נגע זה נגרם על ידי לשון הרע, שהוא מושג המוגדר באופן רחב כדיבור סרה על אנשים אחרים, ואשר המסורת הרבנית מתייחסת אליו ברצינות רבה. למעשה התלמוד אומר: 'כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים'. ערכין, טו, ב
המאסטר החסידי הקדום מאור עיניים מתעמק במושג לשון הרע בפירושו לפרשה, ושואל במיוחד כיצד ניתן לראות בה משהו דומה לעבודת אלילים. הוא מצטט מתהילים: 'בִּדְבַר יְהוָה, שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ; וּבְרוּחַ פִּיו, כָּל-צְבָאָם.' (ל"ג, ו). העולם נברא ממילים. לאורך כל סיפור הבריאה בתחילת ספר בראשית, הקב"ה יוצר את העולם דרך דיבור. ספר יצירה משתף כי 22 אותיות האלף-בית העברי הן אבני הבניין של כל הבריאה, בעבר, בהווה ובעתיד. כל חלק של הבריאה נברא באמצעות דיבור אלוהי והוא עצמו אלוהי
לכן, אומר מאור עיניים, כאשר אדם מדבר סרה על אדם אחר, זה כאילו אותו אדם 'מכחיש שדבריו הם מלכות שמים, ולכן הוא כמו עובד אלילים'. במקום זאת, עלינו 'להאמין שהדיבור שלנו הוא מלכות שמים'
איך זה מרגיש להיכנס לשבת הזו כשאנחנו מחזיקים בדמיוננו ובמודעותנו שהמילים שלנו הן אבני הבניין המקודשות של הבריאה? איך זה ייראה אם נבין שעל ידי שימוש במילים שלנו כדי להפיל אדם אחר, אנו עוסקים בהרס רוחני – שוללים את אלוהים ומאבדים את מה שחשוב באמת? כיצד נוכל להשתמש במילים שלנו באופן שונה?
מאחלת לנו שבת של מילים שמרוממות את האלוהות הטבועה בכל אחד ואחת מאיתנו