שמיני
איך אפשר להחזיק את השתיקה
הארת השבוע
מאת קארי וואטקינס, מנהלת קהילת אור הלב ארה”ב
,פרשת שמיני מספרת את סיפור מותם של שני בניו של אהרון, נדב ואביהוא, כאשר הם מביאים 'אש זרה' אל המשכן שזה עתה נבנה. פרשתנו מעידה אם כן על אחד הרגעים היותר עוצמתיים ומצמררים בתורה. משה מנסה לתת לאהרן הסבר כלשהו לאירועים, 'וידם אהרן' (ויקרא, י', ג')
התורה מדגישה שתיקה זו בכך שהיא מפנה את תשומת ליבנו אליה, ואז מהדהדת אותה בכך שאינה אומרת דבר נוסף. שימו לב לרגע איך זה נוחת בגופכם ובלבכם ובמוחכם, לקרוא את הפסוק – וידם אהרן
כפי שניתן לצפות, הפרשנים שלנו הם הכל חוץ מאשר שותקים בנושא. יש אומרים שזה אומר שאהרון לא בכה. אחרים אומרים שהוא כן. יש האומרים ששתיקתו הייתה גבורה. רש"י אומר שאהרון קיבל מאוחר יותר פרס על שתיקתו. אברבנאל אמר שזה אומר שליבו של אהרון הפך להיות כמו אבן חסרת חיים. הרמב"ן אמר שהשתיקה הייתה מורכבת משקט ודמעות יחד. ספורנו אומר שאהרון הרגיש נחמה
מה חשבתם אתם? מה הייתה התגובה הראשונה שלכם כשהסיפור הזה והשתיקה הזאת נחתו במערכת שלכם? למען האמת, אנחנו לא יודעים. אנחנו אף פעם לא באמת יודעים מה קורה בעולם הפנימי של מישהו אחר, עובדה שהופכת נוקבת עוד יותר כשמישהו עובר משהו מאתגר מאוד, כמו אהרון שמאבד את שני בניו
תרגול מיינדפולנס אינו רק ניסיון אישי. אנו מתרגלים מיינדפולנס גם בתחום הבין-אישי, במערכות היחסים שלנו עם אחרים. ריבוי הפרשנויות בפרשת השבוע הזו מזכיר לנו שלמרות שזה בסדר גמור ואנושי לקבל את הדחף של הפרשן להניח מאיפה מישהו אחר מגיע, כדאי שלא נניח. תרגול המיינדפולנס יכול ללמד אותנו לאפשר מקום למורכבות, לאי-ידיעה, לשתיקה, בתוכנו ובהתייחסות שלנו לאחרים
מאחלת לכם שבת של להיות עם עצמכם ועם אחרים, ללא צורך לדעת
