ויקרא
הארת השבוע
מאת אריאל דומיניק הנדלמן, צוות אור הלב
בפרשת ויקרא אנו מקבלים את פרטי ההלכות לסוגים שונים של קורבנות. המילה קורבן, באה מאותו שורש של המילה קרוב. לכן, כאשר אנו מדברים על הקרבת קורבנות בתקופת בית המקדש, אנו מדברים גם על דרכים להתקרב לאלוקים כאן ועכשיו
אומרים לנו שיש כאן קשר בין להיקרא לבין להתקרב. כאשר האינסופי קורא לנו, הדרך שבה אנו יודעים ששמענו והקשבנו לקריאה הזו היא על ידי התחושה המורגשת שאנחנו קרובים יותר משהיינו קודם - קרובים יותר לאמת, לאהבה, למטרה, לחמלה, למקור הבריאה כולה. קריאה מהאלוהי אינה תמיד כמו קריאה מחבר או מאדם אהוב. הטלפון לא מצלצל פתאום ואז אנחנו יכולים לענות לו. הקריאה היא לעתים קרובות עדינה יותר, מוטמעת יותר בתוך החוויה היומיומית שלנו
מסיבה זו, תרגול המדיטציה שלנו הוא כה חיוני. הוא מאפשר לנו להתכוונן לאותם עולמות פנימיים, עדינים יותר, אפילו שקטים.זזהו עולם ההשקטה, כפי שקרא לו הרבי מפיאסצנה. אנו חוזרים למצב של מודעות ונוכחות, לקצב הפשוט אך המופלא של נשימתנו, ואנו מוצאים שם את קריאת האינסוף. שאיפה, אנחנו נקראים. נשיפה, אנחנו מתקרבים. שאיפה, אנחנו קוראים. נשיפה, הויה מתקרב יותר. זהו ריקוד יפהפה של קריאה ותגובה. מי ייתן והתרגול שלנו יכוון אותנו לקצב שלו