ויחי
מהי הברכה שאף אחד לא יכול לקחת מאיתנו
הארת השבוע
מאת אריאל דומיניק הנדלמן, צוות אור הלב
בפרשת השבוע, ויחי, יעקב – ישראל, נמצא על ערש דווי ונותן ברכה לכל אחד מ-12 בניו, המייצגים את שושלת 12 שבטי ישראל. בסגנון יעקב הקלאסי, הוא מחליף את מיקום ידיו בעת מתן הברכה לנכדיו, אפרים ומנשה, כך שסדר הבכור והצעיר מתהפך שוב, כפי שהיה אצל יעקב עצמו ואחיו הבכור עשיו, כאשר יעקב לוקח את הברכה ש'הייתה אמורה' ללכת אל הבן הבכור. אנו יכולים לראות כאן שיעקב הוא הארכיטיפ של השיבוש האנכי. ההיררכיה המסורתית או הנורמטיבית, אנכית כמו הסולם בחלומו של יעקב, הופכת אופקית, מעורבבת, בידיו של יעקב. אבל אפילו עם הסולם, המלאכים מתוארים כעולים תחילה ואז יורדים. שוב, היפוך הסדר הנורמטיבי. מלאכים 'צריכים' לרדת מהשמים, ואז לעלות בחזרה למעלה. לא כך אצל יעקב שלנו, שכל חייו מאופיינים ברפרוף הלוך ושוב בין שני שמות ושני מצבי תודעה
מה זה אומר להיות 'משבש' קדוש של מערכות אנכיות? אנו יכולים להתחיל לענות על שאלה זו על ידי התבוננות בגוף שלנו, שבו הראש ממוקם מעל הלב. בהיררכיה זו, המוח 'צריך' לשלוט על הלב. אבל בתרגול המדיטציה שלנו, אנו רואים שוב ושוב, כיצד המחשבות מפנות את מקומן, מתפוגגות ומתיישבות, ומה שנותר זה נוכחות אוהבת ובלתי מעורערת במרכז הווייתנו. אפילו הרגשות מתרסקים ומתרסקים כמו גלי ים. התרגול שלנו מראה לנו כיצד רגשות ומחשבות קשורים; איך הם מזינים זה את זה, חוזרים זה לתוך זה במחזורים אינסופיים לכאורה. אבל בעוד המוח מפטפט, כבול לזמן ליניארי - אנכי, הלב כבול בדבר אחד בלבד - הרגע הנוכחי. בהווה, במיסתורין של מה שיש, הלב מוצא הוויה, את הנוכחות הנצחית. כמו מפרש ברוח, הלב יכול לרתום את השינויים הבלתי פוסקים של מחשבות ורגשות, תשוקות וסלידה, ולעגן את עצמו לנשימה, לקצב של אמת אופקית שאהבה ואמת הן הברכות שאנו מקבלים
תרגול המדיטציה שלנו, אם כן, הוא גם משבש קדוש של המערכת האנכית; זו שאומרת לנו שאנחנו חייבים 'להבין את הכל', לנסות לשלוט בכל החלקים הנעים כדי ליצור איזשהו 'היגיון' בדברים. אבל הלב לוחש, לא ילדי היקר, כל שאלה מולידה עוד מסתורין ובמסתורין הזה טמון לב האמת - אתה מתקיים בכל רגע על ידי אהבה. אהבה היא המקום שממנו באת, המקום שבו אתה נמצא, ולאן שאתה תמיד הולך. האהבה היא ארץ ההבטחה וזה החלק שלך. זו ברכה שאף אחד לא יכול לקחת ממך כי היא קיימת במרכז הרך של הרגע הזה, ממש עכשיו
