האזינו
מה המשמעות של השירה בחיינו
הארת השבוע
מאת מיכל זמיר, צוות אור הלב
האזינו, דברים, לב. כמעט שאין צורך להוסיף מילים. הדברים חיים ופשוטים, זהו לב העניין, רק האזינו להם, היו כולכם אוזן קשובה לשירת החיים, ללב הפועם, לנשמה ולנשימה
השירה, כמו בשירה, לא תמיד מובנת עד הסוף, היא מלאה באלוהים גדול, אבל יש בה חללים ריקים שמאפשרים גם לאדם הקטן למצוא נקודת חיבור. בשירה, תיאור מעגל החיים של עם ישראל- אהבה אינסופית של אלוהים, ושפע שמושפע על העם, כל כך הרבה שפע ש'וישמן ישורון ויבעט'(דברים, לב, טו). הפניית העורף של ישראל לאלוהים ופנייה לאלילים גוררת עונש בדמות הסתר פנים, עינויים ומכות שונות. ואחרי העונש, נחמת אלוהים ורחמיו על העם, גאולה והיווכחות העם בכוחו של אלוהים
הפסוק שסוגר את השירה תופס את תשומת ליבי- 'לֹא־דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי־הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים' (דבריפ, לב, מז). התורה היא לא דבר ריק, היא מלאה, אבל במה? אחרי פרשות ארוכות של ציווים, ומצוות, חוקים מדוקדקים ועונשים איומים לעוברים עליהם, אנחנו חשופים לסכנה כפולה - מרוב חוקים החקוקים בסלע לשכוח את נהר החיים, מרוב שצף קצף החיים לשכוח את העוגנים המוסריים שלנו, לאבד את הנקודה הפנימית. התרגול שלנו, אם ככה, הוא לשמור על עצמנו בדרך האמצע, לא ליפול לאף אחת מהתהומות. 'כי הוא חייכם' התורה מלאה בחיים - גם סלעים וגם נהרות בתוכם אנחנו מתבקשים לנווט. ואיך נוכל לעשות זאת? נאזין בקשב רב, נאזין לעצמנו, נאזין למי שסביבנו. 'האזינו' בשונה מ'ראו', פועל שמבקש התבוננות כנה על המציאות כפי שהיא, ללא מצג שווא, ללא אלילים, אשליות או תעתועים. 'האזינו' בשונה מ'שמעו', פועל שמבטא קשב עם כוונה לפעול ולבחור בכל פעם מחדש בטוב מתוך ההליכה בדרך
שירת האזינו היא החיים עצמם, מרוכזים בשיר אחד מפיו של אדם בסוף חייו, מתארת את מעגל החיים של עם ישראל - הנטייה האנושית שלו לפעול מתוך דפוסים אוטומטיים של השתוקקות לעונג והסבל שנוצר בעקבות אותה השתוקקות. רגע לפני שמשה נפרד סופית, הוא מבקש 'האזינו'. אולי אם נאזין באמת נוכל לשבור את מעגל הסבל? הלוואי ותתחדש עלינו שנה טובה, שנה של שחרור מסבל, שנה של האזנה
