פרשת שמיני

הארת השבוע על פרשת שמיני מאת אדם טרייסטמן, מורה ומנהל קהילת אור הלב ישראל

בתחילתה של פרשת השבוע, נראה כאילו הגענו סוף סוף לרגע המיוחל של שלמות וזרימה. המשכן נחנך, הכוהנים בעבודתם והכל מתנהל בדיוק כמתוכנן. אש יורדת מהשמיים, סימן שאלוהים מקבל את הקורבנות ואת הקרבה של העם. זהו רגע של כפרה על חטא עגל הזהב

עד שבני אהרון – בפרץ של תשוקה רוחנית יוקדת וקטלנית, פורצים את מערכת החוקים. הם מדליקים קטורת ומקריבים לפני ה' 'אש זרה', מבלי שנתבקשו. תוך שניות הם ספק מומתים, ספק נלקחים להיכלות גבוהים יותר, כך או כך, כאן, במערכת הטבע ועולם החוק והחומר הם כבר לא יכולים . להתקיים

אהרון הכהן רואה את שני בניו אהוביו נשרפים באש לנגד עיניו. תגובתו של אהרון לרגע הזה היא אחת השורות המרשימות בתורה. כתוב "וידום אהרון". דממה. באמצע האינטנסיביות של הסתירות לכאורה – קרבה לאלוהים ומוות, כפרה ועונש – אהרון שותק

לעיתים קרובות אנחנו תופסים שתיקה כפסיביות, כהיפך של פעולה. אך למעשה שתיקה יכולה להיות מלאת כוח. אהרון ידוע כמי ש'אוהב שלום ורודף שלום' (פרקי אבות, א', י"ב). בשתיקתו, הוא לבטח התאבל, אך גם בצורה אקטיבית הוא מנע מעצמו לקפוץ לפרשנות, לנסות להבין, להגיב למשהו שלא בשליטתו. הוא פינה מקום בתוך עצמו. ואכן – רש"י מגלה לנו ששתיקת אהרון אפשרה לו להגיע לחיבור קרוב יותר עם הבורא, כאשר מאוחר יותר אלוהים מדבר אליו ישירות ומגלה לו את הדרך לעבודת המשכן

איך זה בחיים שלנו, בתרגול שלנו, להחזיק מרחב של שתיקה

 שבת שלום מאור הלב