ויקהל
הארת השבוע
מאת אריאל דומיניק הנדלמן, צוות אור הלב
בפרשת השבוע הזה - ויקהל, אנו ממשיכים לבנות את המשכן, מקום משכנו הסופי של האינסופי. כמה שורות מהפרשות של השבועות הקודמים חוזרות מילה במילה, ומבקשות מכל מי שליבו מתרגש לתרום מה שהוא יכול למאמץ הקדוש והחשוב הזה
המילה 'ויקהל' חולקת את השורש 'קהל' עם המילה 'קהילה'. פרשה זו מראה לנו מה המשמעות של להיות קהילה, ולא סתם קהילה, אלא קהילה שבה הקב"ה רוצה לשכון. אולי אנחנו לומדים איך לבנות את הקהילה הזאת בדיוק כמו לבנות כל מבנה פיזי
המילה 'נדיב' משמשת במקום 'תרומה', המילה שמשמשת בפרשות תורה אחרות למנחות שאנו מביאים כקהילה כדי לתרום לפרויקט העצום הזה. נדיב חולק שורש 'נדב' עם המילה להתנדב או לנדב. כולם מנדבים לא רק מזמנם וכישוריהם, אלא גם מרכושם החומרי הטוב ביותר. חלקים רבים של המשכן עשויים מזהב, נחושת וכסף, וכן פשתן ואריגים משובחים. אנו מתבקשים להביא את הטוב ביותר, אבל רק אם ליבנו פתוח ורוצה לקחת חלק
בעלי המלאכה והאומנים שכישוריהם ינוצלו למשימות מיוחדות נקראים, מכל הדברים, חכמי הלב. נראה שהלב הוא מרכיב חיוני בדיוק כמו כל הדברים החומריים בבניית הקהילה הקדושה שלנו
לבסוף, יש לנו הרבה כבוד לאדמה – עץ השיטה מוזכר פעמים רבות וגביעי המנורות מעוצבים בצורת פריחת השקד, העצים הראשונים שפורחים
בתרגול המדיטציה שלנו, אנו עשויים להרגיש כאילו אנו בונים את המשכן שלנו לבד, במיוחד אם אין לנו אחרים לשבת איתם באופן קבוע, או ריטריט להצטרף אליו. אבל אנחנו רואים כאן עד כמה הקהילה חיונית, ואיך היא מתחילה עם לב חפץ. תנו לפרשה הזו להדריך אתכם להתחבר לקהילה, בין אם זה אונליין, או במפגש של חברים לישיבה שקטה, או לצאת לשבת בין העצים. בואו ניצור קהילות, היכן שהאלוהי חפץ לשכון