בהעלותך
מדוע האש כל כך משמעותית כשמדברים על תרגול רוחני
הארת השבוע
מאת הרבה ד”ר מירה נשמה וייל, מורה באור הלב
‘פרשת בהעלותך פותחת בהוראה לאהרן להדליק את המנורה במשכן. עם זאת, הטקסט אינו אומר 'להדליק'. הוא מדבר על 'להעלות את האור
זו לא הפעם הראשונה שפועל ספציפי זה, 'להעלות', משמש באזכור אש קודש: בספר שמות ניתן לראות את אותה לשון על הנר תמיד, 'אש התמיד'. הדלקה, לפי רש"י, היא 'העלאה'. הסמל ברור: הלהבה, כשהיא מגיעה לשמיים, מסמלת את הרצון שלנו 'להתרומם' ממקומות השפל והפירוד שלנו, לעבר האחדות שמקיפה את הכל
אך רש"י ממשיך עוד ומזכיר לנו שהתלמוד רומז למשמעות עמוקה יותר: 'מַדְלִיק עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ' (שבת כ"א)
מטרת ההדלקה היא להתחיל תנועה שאז יהיו לה חיים משלה. ככה זה גם בתרגול מיינדפולנס. צריך אנרגיה כדי להיות מודעים. נדרשת אנרגיה כדי לזכור ולחזור לנוכחות, להופיע, להישאר בשקט בעת מדיטציה ולהישאר ערים. אנרגיה להמשיך לעשות את זה, יום אחר יום. זה להדליק את הלהבה
לפני שהתרגול נעשה קל יותר – לפעמים נושא אותנו לכאורה על כנפיו שלו – אנחנו צריכים לגרום לזה לקרות, שוב ושוב. אנחנו צריכים להדליק קודם. ואז הוא יעלה מעצמו
במסענו חזרה מהר ההתגלות של חג השבועות, מי ייתן ונזכור לגרום ללהבה שלנו לעלות, שוב ושוב. בואו נתחייב מחדש, יום אחר יום, לתרגול תשומת הלב שלנו, עד שאנרגיית הנוכחות תזרח מעצמה. בואו נהנה לראות מה קורה
